אדריכלות: גיא וליקסון | צילום: מושי גיטליס, מושי גיטליס
״אני אוהב להסתכל על כל דבר שאני עושה בכל פעם מחדש״, אומר האדריכל גיא וליקסון. ״לכל בית יש דלת, מדרגות, תאורה, מטבח, אבל אני אוהב לבחון אותם כאילו מעולם לא תכננתי אותם״
כשגיא וליקסון סיים את לימודיו בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת אריאל, הוא החל לעבוד כשכיר במשרד אדריכלים. חוויה שלילית הובילה אותו למקום חיובי, הוא מספר: ״היה לי בוס רודן, חסר סבלנות, ואחרי פרק זמן קצר הבנתי שאם הוא יכול להצליח, אני יכול להצליח יותר. וכך היה: עזבתי את המשרד, אמרו לי ׳לך תדפיס פנקס חשבוניות, רק אז תהיה עצמאי אמיתי׳. הוצאתי פנקס חשבוניות והעבודות התחילו להתגלגל״.
מאז, ב־15 השנים האחרונות, וליקסון עוסק – ביחד עם שותפו ב״וי סטודיו אדריכלים״, האדריכל דודי עזוז, שאותו הכיר במסגרת לימודי האדריכלות – במנעד רחב של פרויקטים: בתים פרטיים, דירות, אולמות תצוגה, מסעדות, בתי מלון ועוד. ״אני מאוד אוהב לגוון בחיים, וכפועל יוצא של זה גם העבודות מגוונות. אם העבודה מעניינת ומרגשת אותי, אני שם. זה נכון כמעט לכל הפרויקטים שאני מעורב בהם: אני מתרגש מכל עבודה כאילו זו העבודה הראשונה״.
Gallery
כשהוא נשאל על האני מאמין שלו, וליקסון עונה ״ברווז גומי״. והוא מתכוון לכך ברצינות: ״הוא היתולי, משחקי, אלסטי, ולכן יש בו משהו שמייצג אותי. פיתחתי בשנה האחרונה חיבה לברווזי גומי, יש לי אוסף של 100 ברווזי גומי מכל העולם שמוצג אצלי בבית לראווה באמצע הסלון. וזה לא בהכרח הברווז הצהוב הרגיל, יש ברווזים כמו דארת׳ ויידר, נשיא ארצות הברית ואפילו מלכת אנגליה״.
אוסף הברווזים מייצג לשיטתו גם את האופן שבו הוא מסתכל על העולם: ״אני אוהב להסתכל על כל דבר שאני עושה בכל פעם מחדש, לא לקחת דברים כמובנים מאליהם. לכל בית יש דלת, מדרגות, תאורה, מטבח, אבל אני אוהב לבחון אותם מחדש כאילו מעולם לא תכננתי אותם. לפעמים זה מקבל ביטוי יותר קיצוני, לפעמים פחות, אבל אין חזרתיות.
1111 Vivid White
קוורץ
הגוון הלבן הטהור והרך ביותר שניתן להפיק מהטבע. אחידות הצבע מאפשרת שילוב של יוקרה ופשטות ומהווה מפתח לגמישות עיצובית חסרת גבולות. משטח זה מגיע עם אחריות לכל החיים*
כדוגמה וליקסון מספר על שינוי שערכו עזוז והוא במשרד המשותף. ״יש דברים שאתה עושה ונראה כאילו הם גמורים, ואז אחרי פרק זמן צריך לעשות איזה שינוי שלא ידעת שאפשר לעשות. יש לנו במשרד חדר ישיבות שאחד הקירות הפנימיים שלו כוללים חלונות עם פרופיל בלגי ורוד על אי גדול ממשטח לבן של אבן קיסר, שנראה כמו גוש אבן אחד. כשהחלטתי להוסיף עמדת עבודה למנהלת המשרד, שינינו את התצורה של החלונות והתוצאה מעניקה גם פרטיות וגם שקיפות״.
שימוש נוסף שעשה באבן קיסר אפשר למצוא במטבח שנמצא בכניסה לדירה בתל אביב. קיר אחד של המטבח מכוסה כולו בארונות עץ גבוהים, כולל תנור ומקרר בילט אין, ונישת אכסון צבועה באדום בוהק, שבולטת מהמטבח למסדרון הכניסה. ״לא רצינו שזה יהיה סתם קיר אלא שיהיו בו אלמנטים של חשיפה והסתרה. משטח העבודה והכיור הבנוי מאבן קיסר, ביחד עם ארונות המטבח השחורים ממול, נותנים את הבמה לעץ ולא גונבים לו את ההצגה״.
את החיבה שלו לעבודה עם משטחי אבן קיסר הוא מסביר בכך ש״אף על אף פי שהמשטחים של אבן קיסר מאוד קשיחים יש בהם גמישות גבוהה. אפשר לחבר אותם ב־45 מעלות וליצור מראה של גוש אחד גדול, כמו מונובלוק. אפשר לייצר איתם כיורים שמתחברים למשטחים בכפיפה אחת בלי לראות שום חיבור, זה מאוד יפה מבחינה אסתטית וכמובן עובד גם מבחינה פונקציונלית: אין מקום שיתחבא בו לכלוך, זה מאוד חשוב במטבח מבחינת אסתטיקה והיגיינה.